<h1>ספר השולחן הלכ' תפילה שער שישי</h1>
<h2>דף כד.</h2>
המפטיר בנביא מברך לפניו ברכה אחת, בא"י אמ"ה אשר בחר בנביאים טובים ורצה בהם ובדבריהם הנאמרים באמת. בא"י הבוחר בתורה וגו'. ולאחריו מברך ארבע ברכות, ראשונה חותם בה האל הנאמן בכל דבריו, שניה חותם בה משמח ציון בבניה, שלישית חותם בה מגן דוד, רביעית חותם בה ענין קדושת היום כמו שחותם בתפלה, וכן ראש חדש שחל להיות בשבת המפטיר בנביא צריך להזכיר של ראש חדש בברכה זו כדרך שמזכיר בתפלה. ואע"פ שאין נביא בראש חדש, מכל מקום יום הוא שנתחייב בהפטרה, ומזכיר בה של ראש חדש, וכן דעת הרב אלפאסי ז"ל. ואע"פ שרבינו יעקב ז"ל חלק בדבר ופסק בפרק במה מדליקין כמאן דאמר שאינו צריך להזכיר של ראש חדש מאחר שאין נביא בראש חדש, אבל המנהג להזכיר של ראש חדש. וכן כתב הרמב"ם ז"ל. ויום הכפורים שחל להיות בשבת, המפטיר בנביא במנחה צריך להזכיר בברכה של שבת לדברי הכל, מאחר שנתקנה הפטרה בשבת בשחרית. על התורה ועל העבודה ועל יום המנוח ועל יום הכפורים הזה, וחותם של (שבת) [יוה"כ] בלבד ולא בשל (יום הכפורים) [שבת]. וכן ר"ח שחל בשבת [אינו] חותם בשל ר"ח. לא תהא הזכרת ההפטרה חמורה מן התפלה. (וצריך) [ואינו] חותם בשל ראש חדש אלא בתפלת מוסף בלבד. וכ"כ הר"ר יונה זצ"ל ור"י ור"ת שאינו חותם אלא של שבת בלבד.
